צריכת ירקות וחשיבותה לבריאות

בכתבי הרמב"ם ובכתבי חז"ל מתוארות גישות שונות לגבי חשיבות הירקות בתזונת האדם.
לפי הרמב"ם אכילת ירקות אינה מומלצת באופן גורף:
"ואולם, המאכלים [הירקות] הרעים לאנשים כולם הם: השומים (שום=ירק) והבצלים והכרתי [והחציר] [והצנון] והכרוב.., אלה כולם מזונם רע למי שירצה הנהגת בריאותו. ואולם הקישואים והאבטיחים הירוקים פחות רעים..." (כתבים רפואיים א´, הנהגת הבריאות, חלק 11, עמודים 38-39), ועוד נאמר: "המאכלים שהם בתכלית החולשה הם הירקות ורוב הפירות שמקיף אותם קליפה קשה. ודרך אלו, שמחלישים [את] הגוף. ומי שיתמידם, יקצרו ימיו" (כתבים רפואיים ב´, פרקי משה ברפואה, מאמר 20, עמוד 233).
אולם, לפי חז"ל הירקות חשובים דווקא. על כך אמר ר´ יוסי בי ר´ בון: "אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק. ורב הונא אמר, כל עיר שאין בה ירק, אין תלמיד חכם רשאי לדור בה".

כיום ידוע שהתזונה שאנו אוכלים משפיעה על בריאותנו. מקובל לחשוב כי צריכה מוגברת של ירקות (ופירות) טובה לבריאות. ממשלות רבות מקדמות בשנים האחרונות צריכה של ירקות ופירות, לאחר שמחקרים רבים הצביעו על כך שצריכת ירקות קשורה במניעת מחלות כרוניות כמו: סוגי סרטן (במיוחד במערכת העיכול), מחלות לב וכלי דם, שבץ, איזון לחץ דם, הידלדלות מסת העצם ועוד.

 הקשר בין תזונה עשירה בירקות לבין הפחתת הסיכון למחלות קיים כניראה בזכות רכיבים הקיימים בירקות כמו אנטיאוקסידנטים (מונעי תהליכי חמצון) כדוגמת ויטמין C, ויטמין E, קרוטנואידים, ליקופן, לוטאין, או פיטוכימיקלים כמו פלבונואידים או להשפעת הסיבים התזונתיים.

צריכה של ירקות בכל הצורות: טריים, קפואים, משומרים, מיובשים ואפילו כמיצים תורמת לתזונה טובה ומגדילה את הסיכוי להשיג את הרמות המומלצות של ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.
במרבית הירקות הקפואים והמשומרים נשמר הטעם והערך התזונתי. מחקרים מראים כי מתכונים המוכנים מירקות משומרים דומים בערכם התזונתי לאלו המוכנים מירקות טריים או קפואים.

רוצה לדעת כמה עליך לצרוך?

להצגת מאמרים ופרסום בערוץ זה, צור קשר

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.